חן תעוז מעצבת תעשייתית
הנדסאית עיצוב תעשייתי, אורט סינגלובסקי
האם היה משהו בילדות שרימז על העתיד המקצועי? תחביבים שהובילו לבחירת המקצוע?
תמיד הייתי יצירתית ברמת ציור על ציפורניים, על הבגדים, חוגי אמנות
האם היה בבית עידוד ליצירתיות? מודל לחיקוי במשפחה?
נמשכתי לעיצוב דרך אחי שלמד עיצוב גרפי ותקשורת חזותית. דרך ההגשות שלו ללימודים הכרתי את עולם העיצוב שסיקרן אותי מאוד. 2 התחומים שהכי סקרנו אותי היו אדריכלות ועיצוב. עשיתי מכינה בבצלאל ושם נגעתי בכל מיני תחומים והבנתי שעיצוב תעשייתי זה התשוקה שלי. לא המשכתי בבצלאל כי לא רציתי לעבור לירושלים. התקבלתי לאורט סינגלובסקי (3 שנים, תואר הנדסאי), הסדנה שם מאוד מושקעת ורצינית.
חווית הלימוד בבית הספר? חווית הלימודים באקדמיה? (סוג של תיקון?)
בבית הספר הייתי תלמידה מצטיינת אבל שנאתי את המסגרת. החוויה במכללה הייתה שונה לחלוטין. לימודים מאוד פרקטיים מצד אחד ומצד שני זרקו אותנו למים עם מידע בסיסי ודרשו שניצור משהו מטורף ויצירתי עם נתונים בסיסיים. בשנה הראשונה הציגו לנו את הרתכת ודרשו שניצור פסל סביבתי מברזל בנין. תחושת חוסר אונים מאוד גדולה. בסוף התהליך יצרנו כולנו פסלים מרשימים. זה לימד אותי שאני יכולה לגלות יכולות בתוך עצמי שלא ידעתי שהן קיימות. התיקון היה בחופש להיות מה שאני בוחרת: בסוג הפרויקט, בחומר, במגוון הפרויקטים.
האם הגעת ללימודים עם פחד/רקע בכלי עבודה?
לא היה לי רקע בכלי עבודה אבל כן הרבה סקרנות והתלהבות להתנסות בכל מכשיר וכלי ולעבוד עליהם פיזית. ניצלתי כל דקה בסדנה.
האם פרויקט הגמר היה מסמן דרך/שינוי דרך?
פרויקט הגמר היה כיסא ארגונומי מקפל לישיבה מול מחשב. כיוון שונה לחלוטין. רציתי לאתגר את עצמי ותחום הארגונומיה מאוד עניין אותי. תחום שהוא לחלוטין מחקרי ומדעי בענף הריהוט שהוא מאוד פרקטי ועיצובי. למדתי המון. הפרויקט הסתיים בפרוטוטיפ (2017).
איך הגעת לבחירת החומר, פיתוח תהליכי הייצור
הכיסא שהיה שילוב של עץ, מתכת וטקסטיל יועד לקהל יעד של עובדי הייטק שעובד שעות ארוכות מול מחשב, לפעמים מהבית, במרחבים לא קבועים בעמדות לא קבועות. לתת פתרון ישיבה ארגונומי שיאפשר לשמור על הגוף ועל הבריאות ויאפשר גם נשיאה ממקום למקום.
בסיום הלימודים עבדתי שנתיים בתור מנהלת פרויקטים בחברה של תכנון ועיצוב מוצרים משלב הפרוטוטיפ ועד לשלב הייצור הסדרתי ובמגוון תחומים: רפואי, צבאי, מוצרי צריכה, פטנטים. התנסיתי במגוון חומרים: פלסטיקה, מתכת, זכוכית, מדפסות תלת מימד. הייתה שם גם סדנת ייצור של דגמים עם ליווי הנדסי. אחרי שנתיים החלטתי שהגיע הזמן והקמתי את הסטודיו שלי והתחלתי ליצור קולקציה של מוצרים בתחום התאורה והדקורציה.
גוף התאורה הראשון היה BULBI השולחני. לקח לי שנה לפתח את המוצר ובשלב הסיום פיתחתי אותו לקולקציה שלמה: BULBI תלוי, אחריו צמוד קיר ואז יצאתי עם הקולקציה בינואר 2020.
ה BULBI התחיל מכל מיני סקיצות ומרעיון שהיה לי על ייצור תאורה קטן עם 3 רגליים. מהר מאוד עברתי להדמיה ממוחשבת. בתחילה זה היה שילוב של עץ וזכוכית אך תוך כדי תהליך הפיתוח וקושי בתהליכי ייצור ומתוך הבנה הגעתי למסקנה שזה גוף שנוגעים בו, שעליי לעבור למתכת ושעל הגוף להיות פרקטי, עמיד, עם מחיר נגיש ותהיה לו היתכנות ייצור. תוך כדי התהליך התווסף הכדור הפנימי לחיצוני ולקראת הסוף התווספו הכדורונים הקטנים: כמו אוזניים או קוקיות שהן גם פרקטיות לאחיזה ומוסיפות לאופי של המוצר (מעין מבט)
האם הייתה התחשבות במיחזור?
בקולקציה הראשונה לא אבל בקולקציה החדשה כן. אני מאוד מחוברת לנושאים של איכות סביבה וקיימות ולכן ההשקעה הגדולה באיכות המוצר שיחזיק לטווח ארוך. זה תקף לכל מוצר שאני מכניסה לקולקציות.
קולקציית הענן עשויה "יתר" – פחת של תעשיית המתכת שנשאר אחרי ייצור. נתקלתי בו באחד הימים שהייתי במפעל מתכת והבנתי שזה הולך לזריקה. ראיתי את הפוטנציאל הצורני ליצירת מוצר חדש בתהליך פשוט ולא מזהם.
עד כמה השיקול האם המוצר מסחרי היה משמעותי בבחירת החומר/מוצר (מוצר שימושי/דקורטיבי)
בקולקציית הענן החדשה פיתחתי סוג של מענה לערך חשוב ורלוונטי לתקופתנו – ערך של קיימות ומיחזור יחד עם מחיר נגיש והתקנה פשוטה. אין צורך בחשמלאי או מתקין. רק בורג וחיבור תקע לשקע.
בקולקציה של BULBI הוא היה מאוד משמעותי וזה נכון לכל מוצר כי בסופו של דבר אני מעצבת תעשייתית ולא אומנית, אני עושה מוצר ולא אמנות: מוצר פרקטי הגורם הנאה מהשימוש ומהנראות שלו. אני כן בוחרת גימורים שהם הרבה יותר איכותיים ויוצא מזה יקרים ממה שיש בשוק. אין פשרה על האיכות ועל הגימור.
עד כמה המוצר מאפשר פרסונליזציה?
גם כאן הקפדתי על ייצור שמאפשר לכל לקוח להגמיש את צורת האהיל ולתת את הטאצ' האחרון שלו וכן לשנות במשך הזמן את הצורה ואת זווית התליה וההארה. הפרסונליזציה מתאפשרת גם בצבעוניות, בגודל, באורך, בסוגי הרכיבים. כל דגם הוא קצת שונה. ואני ערוכה גם לייצור מותאם אישית לבקשת המעצב.ת/אדריכל.ית
אשמח לשיתוף תהליכי חשיבה בפיתוח קולקציה חדשה
יש לי קולקציה חדשה SHINY שמשלבת סרטי לד שהייתה אמורה להיות מוצגת בסלון המעצבים במילאנו.
הרעיון לקולקציה Shiny ניצת לפני כמה שנים כשמפגש מקרי בין מתכת וקרן אור שפגעה בה סקרן אותי. חקרתי את היחס בין הצורניות של המתכת והגימור שלה לבין מקורות אור המוקרנים מחוץ למבנה ומתוכו. בסופו של דבר שילבתי שני מצבים: אור יום הפוגע במבנה המתכתי מבחוץ ותאורת לדים שנדלקת בלילה, כשחשוך, המוקרנת מהחלק הפנימי של המבנה. כל מקור אור יוצר מערכת יחסים שונה ומיוחדת עם פסלי המתכת וכך המראה שלהם משתנה לאורך היום. הטבע הוא אינו דומם, אלא דינמי ומשתנה וכך גם פסלי התאורה שעיצבתי הם דינמיים ומשתנים.
בתהליך הייצור שילבתי תהליכים תעשייתיים של חיתוך לייזר וכיפופי מכונה, לצד גימורים בעבודת יד של כיפופים אמנותיים, שהופכים כל פריט לייחודי ושונה.
למה גופי תאורה
האור הוא אחד האלמנטים שהכי משפיעים על ההרגשה שלנו בחלל, על האווירה, על ההתנהגות וזה תחום עיצוב משמעותי וחשוב. אור הוא חומר שלא ניתן לגעת בו אך כן ניתן לעצב אותו, להשתמש בו ולעשות עליו מניפולציות וזה סיקרן ומשך אותי. עוד חומר שאני צריכה לקחת אותו בחשבון ושהוא מרגש אותי.
מהם הערכים של העסק? השפה העיצובית?
הערך המרכזי התאמה אישית והשראה מהחלל – החלל בו נמצא הגוף. יש את הדגמים שאפשר לשלב בחלל אבל אני עובדת גם הפוך. אני רואה את החלל ואת הפריטים שבו וממנו אני לוקחת השראה ואליו אני מתכננת את גופי התאורה שהכי יתאימו: מבחינת ההארה, האסתטיקה, הפרופורציות, נראות החומרים והדיאלוג בין גוף התאורה לשאר החלל.
אני תמיד מקפידה שלמוצר יהיה אופי חזק שישפיע על החלל, האינטראקציה בין המוצר לבין המשתמש.ת אין הוא ייראה מרחוק, איך ידליקו אותו, מערכת היחסים שתיווצר בין המוארים ובינו ובינם לבין עצמם. ב BULBI חשובים גם ההומור, הצבעוניות, הקלילות והאלגנטיות.
היום שאחרי סיום הלימודים – מיקום הסטודיו/הייצור – למה דוקא במיקום הזה?
הסטודיו נמצא כעת בטרמינל העיצוב בבת-ים. מתחם מלא אווירה יצירתית והשראה שמשלב מעצבים מכל מיני תחומים יחד עם סדנת ייצור והרצאות העשרה בנושאי עיצוב ועסקים. בנוסף כל מעצב עובד עם מנטור אישי שעוזר לקדם ולפתח את העסק. המחזור הראשון נפתח באוקטובר 2019 (אני נכנסתי במרץ) 15 מעצבים שרובם עזבו כי הסתיים המחזור. חלקנו נשארנו עד המחזור הבא (מרץ 2021) ואז אצטרך למצוא מקום חדש.
ערוצי שיווק – חנויות מוזיאונים, ETSY וחנויות אונליין אחרות, תערוכות, תחרויות, חבירה לחברות על?
יש לי אתר, פייסבוק ואינסטגרם. האתר שיווקי ואני לא מוכרת אונליין. זה פחות מתאים למוצרים שלי בשלב זה. אני מעדיפה להיות מעורבת בשילוב הכולל.
אני נותנת הרצאות בנושא עיצוב תאורה בזום וגם פרונטלית ומפרסמת ניוזלטר לחברי המועדון שנרשמים אליו באתר. בניוזלטר אני שולחת תוכן על עיצוב בכלל ועל עיצוב תאורה בפרט: השראות, תערוכות ואירועים מעניינים. יש לי גם את התוכנית האינטרנטית שלי: מעצבת אחת – שלוש שאלות שבה אני נותנת במה למעצבות פנים. בכל פרק מעצבת אחת שמספרת על העשייה שלה ועל הגישה שלה לעיצוב ונותנת טיפים מקצועיים שניתן ליישם בבית.
כאן ניתן לצפות בראיון שחן ערכה איתי בסטודיו שלה התוכנית משודרת בכל המדיות: בבלוג באתר, בפייסבוק, ביוטיוב, באינסטגרם ובניוזלטר.
הייתי אמורה להשתתף בתערוכה של הטרמינל באפריל ושבוע העיצוב במילאנו וגם בחממה של הטרמינל בצבע טרי ובתערוכת המעצבים של אבני טל. כרגע הכול נדחה
