תמר ניקס
צלמת סיגל בלייר גת
גוף תאורה בצורת טיפה מלבד טבעי
צלם: אלעד גונן
האם היה משהו בילדות שרימז על העתיד המקצועי? תחביבים שהובילו לבחירת המקצוע?
הייתי ילדה של מלאכת יד, ידיים שעסוקות ברקמה, תפירה, חרוזים
האם היה בבית עידוד ליצירתיות? מודל לחיקוי במשפחה?
אני באה מבית של מדענים ומהנדסים, אם מורה ואב מדען – מדעי החיים, הייתי עוף מוזר אך עם הרבה פרגון. ערכים של חשיבה חדשנית, מסירות, התמדה הם הערכים שספגתי ואפשרו לי להתמקד ולהצליח
חווית הלימוד בבית הספר? חווית הלימודים באקדמיה? (סוג של תיקון?)
למדתי במסגרת עיונית רגילה, נורא משעממת והיה לי ברור שאחרי הצבא זה יהיה משהו אחר.
הלימודים בשנקר היו בוני אישיות, מאוד מאתגרים, מחשלים, פותחים את כל החושים. כל הזמן הרגשתי שאני בת מזל להיות שם.
היו דברים ששברו כמו למשל פרויקט בגמר של שנה א’ – עיצוב משטח. החלטתי לשבץ חרוזים במשטח שולחן קיים של מפת שביל החלב עם אלפי חרוזים. שיבוץ החרוזים לא התאפשר – הם לא נכנסו לאלפי החורים שקדחתי. רציתי לפרוש אבל כאן נכנסה אמא עם המשפט (האלמותי ש.ב.ג) “מה שמתחילים צריך לסיים” וכל המשפחה התיישבה ושילבה חרוזים ואפילו השכנים הגיעו לבדוק מי עושה כ”כ הרבה רעש – חוויה מחשלת.
בתואר ה 2 הייתי בתנופה של לימודים, רציתי עוד. עשיתי אותו תוך כדי עבודה ב”שורש”, עיצוב מוצרים למטיילים. שם למדתי את כל נושא המוצרים בתפירה: תיקים, מנשאים.
אח”כ המשכתי לעיצוב נעליים ולבסוף ב”דלתא” עיצוב גרביים – טקסטיל נטו.
אחרי 8 שנים הפכתי לעצמאית והתחלתי לתת שירותי עיצוב לגופים וליזמים של טקסטיל, מוצרי תינוקות, חילוץ והצלה, אקסטרים ורק אז הקמתי קו מוצרים משלי
כך החל הכול – קו מוצרים מתקפלים
צלם: אלעד גונן
האם הגעת ללימודים עם פחד/רקע בכלי עבודה?
פחד גדול – הרבה מהסטודנטים לידי היו בוגרי תלמה ילין ומגמות אמנות אחרות ואני הגעתי עם תיק עבודות קטן (ציור) והרגשתי שהיכולות שלי נחותות. רק החל מהשנה השניה הפער צומצם.
האם פרויקט הגמר היה מסמן דרך/שינוי דרך?
פרויקט הגמר היה קו וילונות לאמבטיה שהחל מויז’ואל של נימים ותאים של גוף האדם (צילומים מיקרוסקופיים מוגדלים של רקמות אנושיות שראיתי בעבודתו של אבי) משם הגעתי לעיצוב של וילונות – טקסטיל מודפס. כשהחלטתי לצאת לעצמאות חיפשתי השראה וחזרתי ללוח ההשראה של פרויקט הגמר עם כל האימג’ים של גוף האדם וגיבשתי את כל נושא הלבד, חומר שכבר “ישב” לי ושילבתי בין שניהם.
איך הגעת לבחירת החומר, פיתוח תהליכי הייצור
מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב ללבד – חומר חזק, מבודד ועמיד, חומר מתועש ולכן הוא שורד ואיכותי, תכונה מהותית לייצור שטיחים. כך נוצרה ההתקשרות עם ספק גרמני שמייצר במיוחד עבורי. הלבד עשוי מצמר טבעי דחוס (שלא כמו הלבד למלאכת יד שעשוי מסיבים סינטטיים)
האם הייתה התחשבות במיחזור? האם נוצר חיבור לתעשיה של חומר הגלם?
הצורך לא להשאיר שאריות ופחת מהותי עבורי. אני משתדלת לממש את כל השאריות.
עד כמה השיקול האם המוצר מסחרי היה משמעותי בבחירת החומר/מוצר (מוצר שימושי/דקורטיבי)
דוקא בקו המוצרים הזה עבדתי עבור עצמי ונתתי דרור לשאיפות שלי. עבדתי (בניגוד לאופן בו עבדתי עם לקוחות חיצוניים) ללא סקרי שוק מסודרים אך המוצר הוא מסחרי לחלוטין.
עד כמה המוצר מאפשר פרסונליזציה?
באופן חלקי. כן ניתן להתאים גדלים וצבעים אך חשוב לי שחתימת היד שלי תישאר נוכחת. בעבודה עם מעצבי פנים ואדריכלים אעצב קו ייחודי לפרויקט אך הקו יהיה שלי ולא של המעצב/אדריכל
האם המוצר משלב חיבור בין חומר חדש לישן? בין תהליכים מסורתיים לחדשניים? האם היה פיתוח של מוצר חדש? תהליך ייצור חדש?
כן. הלבד הוא הטקסטיל הקדום ביותר בהיסטוריה, לפני אריגה וסריגה. הקשקשים מסביב לסיב נפתחים במגע עם מים חמים. תהליך הייצור נעשה באמצעות מים חמים. החומר מסורתי אך תהליך הייצור המתועש והחדשני עומד בתקינה של עיכוב בעירה ועמידות בפני החלקה. לקחתי טכנולוגיות מתעשיות שונות וחיברתי ביניהן: חומר מסורתי המיוצר באופן חדשני ונחתך באמצעות מכונה שחותכת מיגונים לתעשיה הביטחונית
אשמח לשיתוף תהליכי חשיבה בפיתוח המוצר
הכול החל כשעבדתי כמעצבת עצמאית ורציתי לתת מתנה לחג ללקוחות. מתנה שתישלח במעטפה שטוחה והלקוח יוכל להרכיב לבד. כך נוצר כלי קטן מלבד לשים על השולחן. מעבר מדו מימד לתלת מימד. מאוד נהנתי
מיכלים לשולחן עבודה – המוצר הראשון
צלם: אלעד גונן
האם ניסיון קודם תרם לפיתוח המוצר?
הצרכים שהוגדרו ע”י הלקוחות כשעבדתי מול התעשיה הפכו לצרכים שלי , לכלי ביטוי אישיים
מהם הערכים של העסק? השפה העיצובית?
מינימליזם מתוחכם גם בתהליך העיצוב וגם בתהליכי הייצור: שמירה על חומר אחד ו”קו אחד” שהולך למכונה. ניקיון, תנועה וזרימה, מוצר המיועד לסביבת חיים, אימג’ים מהטבע. איכות גם על חשבון תמחור גבוה.
היום שאחרי סיום הלימודים – מיקום הסטודיו/הייצור – למה דוקא במיקום הזה?
הסטודיו בבית בחלל שהוא כולו לעבודה. יש סדנת הרכבה ואריזה והייצור אצל קבלן משנה.
שטיח חלוקי נחל מלבד טבעי וסלסלות נוי לאחסון
צלם: אלעד גונן
שטיח דגים מלבד טבעי וסלסלות נוי לאחסון
צלם: אלעד גונן
למה דוקא גופי תאורה? כיצד טכנולוגית הלד משתלבת במוצר?
הצגתי בתערוכת אמביינטה בפרנקפורט (התערוכה הנחשבת בעולם למוצרים לעיצוב הבית וקובעת את הטרנדים המובילים ליצרנים) ובמילאנו במסגרת שבוע העיצוב וחשתי שבבניית חלל התצוגה משהו היה חסר להשלמת התמונה והחלל. היה חסר מימד התקרה. אובייקט בגובה העינים שניתן יהיה לגעת בו, לחבק אותו. זהו עולם עיצובי חדש שנפתח בפניי מהווה אתגר עיצובי. הלד שאיננו מחמם ואינו מהווה סכנה מאפשר לי לעצב ללא הגבלה וגם לשים נורה חזקה שתצליח לעבור דרך החריצים של החומר. גם גופי התאורה הנעשים באותה טכנולוגיה של חיתוך וקיפול.
הביתן בתערוכת Ambiente Frankfurt
צלמת: Julia Malcher
גוף תאורה מלבד טבעי
צלם: אלעד גונן
ערוצי שיווק – חנויות מוזיאונים, ETSY וחנויות אונליין אחרות, תערוכות, תחרויות, חבירה לחברות על?
יש לי אתר מכירתי וחנות וירטואלית ב ETSY
בארץ ניתן להשיג בגלרייה סאגה ובחו”ל בגלריית BABOO בסאן פרנציסקו המייצגת מעצבי מוצר בלבד שגם מייצרת גלגל תנועה של הזמנות והתרחשות.
תערוכת צבע טרי מהווה במה משמעותית בחשיפה לחובבי עיצוב ולמעצבי פנים
תערוכת צבע טרי
צלמת: שני הלוי
כמעצבת הצגתי בתערוכות לאביזרים רפואיים, לתינוקות, לציוד מיגון כך שהכרתי את זירת ההתרחשות כיועצת. היה לי חלום להיות בצד המציג. לקראת גיל 40 החלטתי שאני רוצה להציג במקום הכי נחשב בזירת העיצוב העולמית: שבוע העיצוב במילאנו המתקיים בכל חודש אפריל. שנה וחצי של תכנון ושבוע לפני יום הולדת 40 עשיתי זאת (2014). משם כבר התפתחו קשרים מקצועיים.
